שמעתי לא מעט צקצוקים על הופעתה של חווה אלברשטיין בקמפיין החדש של YES ולכולם אני אומר - 'תקפצו'.
אני בטוח שחווה אומרת את אותו הדבר...
מצבם של האומנים המבוגרים בישראל והיחס אליהם הוא בין המזעזעים בעולם וכל הופעה של אומן מבוגר במרחב הציבורי, במדיה ובתקשורת מבורכת בעיני.
לדעתי יש כאן פיצוח נכון של YES שזיהתה שני קהלים שעליהם היא חייבת לעשות מאמץ מיוחד.
שימו לב שזה קמפיין רב דורי שמדלג (בכוונה או שלא) על דור הביניים. כלומר - פונה באמצעות חווהל'ה למבוגרים, שעדיין צורכים יותר טלוויזיה ופחות מסכים מהילדים שלהם ופונה, באמצעות סטפן לה גאר לדור הצעיר. בדור הזה, YES חייבת להשקיע כי אם לא 'יחברו' אותו עכשיו לערוצים הוא כבר יתנחל ביו טיוב ובאלטרנטיבות אחרות ולא יחזור.
זה קורה גם אצל מבוגרים שנוטשים את הטלוויזיה לטובת יו טיוב אבל במספרים קטנים יותר. בינתיים.
אז לראשונה רואים כאן איך מותג מבצע מהלך רב דורי לשני קהלים שונים שנמצאים בשתי הקצוות של סקאלת הגילאים.
(אני בטוח שיש לא מעט ילדים ששואלים את ההורים שלהם מי זו הדודה החביבה שרוכבת על הדרקון...).
הייאוש נעשה יותר נוח.